יום חמישי, 22 בדצמבר 2016

אירועי חנוכה ועליות להר הבית - חדשות הר הבית

ערב התחברות לכבוד יום הולדתה של הלל אריאל הי"ד

נשים יקרות ,
הנכן מוזמנות לערב התחברות מטעם "נשים למען המקדש"
לכבוד יום הולדתה של הלל אריאל הי"ד.
מטרת הערב להפגש ולהחליף דעות להרחיב את מעגלי השיח
לטובת בנין הבית .

מצפות לך...

* בעז"ה בכנס שיתקיים מיד לאחר החנוכה יוגרל תכשיט מקדש של האומנית מעיין עייש

יום שלישי, 20 בדצמבר 2016

שבת מקדש בחברון

בשבת וישלח התקייימה שבת המקדש השנייה  בבית ביתר שבחברון בשכונת אברהם אבינו, התקיים עיקרה של שבת המקדש בתפוסה מלאה  בהשתתפות של כ 80 איש כולל כחמישה עשר ילדים וכעשרים צעירים רווקים ורווקות ואורחים מאנשי המקום .
האורחים נתקבלו לקראת שבת במאור פניה שלמנורת המקדש הדולקת בשבעה נרותיה שהודלקו על ידי יעקב היימן ושמשון אלבום.
המנורה עמדה בדרום ושולחן לחם הפנים בצפון  כשהכלי הובלו בהתנדבות על ידי נושי משה חכים יום קודם והאירוע כולו כאילו התרחש בעזרה.
השבת הצליחה מעל המשוער וכל התוכנית הכתובה במודעה התקיימה ומעבר לה.
נשיא הכבוד של השבת היה הרב דוב ליאור שליט"א שבא עם רעייתו ונתן מסכת שעורים במהלך השבת.
מצוות השבת העיקרית שבמקדש היא עריכת לחם הפנים על שולחן הזהב על ידי החלפת הישן בחדש, קודמת לכך אפיית שנים עשר כיכרות בערב שבת כשהישנים שעדיין חמים נמשכים על ידי משמר הכהונה היוצא ושמתחלק באכילתו ותוך כדי המשיכה השמת החדש במקומו על ידי המשמר הנכנס. זו מצוות עשה מן התורה.
הרב מנחם מקובר הרצה ופקד על הכהנים בבגדיהם שעמדו ליד השולחן. מתוך כך עלו דיונים על תפקיד הכהנים בזמן הזה.
חידוש משמעותי בשבת היה אפית חלות מקדש מיוחדות לשבת מסולת שמן זית וקצח שנאפו על ידי מאפיית ארץ חיטה על פי מתכון שקיבל ושני ניסויים מוקדמים. האופה, מר מנחם בוירסקי אפה גם את לחם הפנים ולחמניות יוד ביתים[12 ] כמנהג האר"י].
לשבת הגיעו משפחות מבית שאן ןמהגליל ומתל אביב  ואלקנה ומכל רחבי יהודה ושומרון ובנימין..
בנות המדרשה לידע המקדש דאגו לאוירה הטובה של כל השבת שעל אף מחלוקות ידועות כמו בענין עלית נשים שלא הוצנעו עברה בחיבה ובשלום.
במוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה שנתרמה הרצה הרב אברהם בלס על התךמוד הירושלמי והמקדש כאשר הוכיח באותות ובמופתים ובטוב טעם ובשכל ייחודו של הירושלמי לגבי המקדש כמו בעיקרון שבית המקדש הוחלף על ידי בית המדרש ואת עמדתו השיטתית להירושלמי בנושא.
יישר כח לציפורת חזי על פועלה הרב בארגון והצלחת האירוע...




יום שני, 19 בדצמבר 2016

לכבוד יום הולדתה של הלל יפה הי"ד

הלל יפה הי"ד הייתה אמורה לחגוג יום הולדת בעוד שבועיים אולם בן בליעל שפל ואכזר מנע זאת.

"נשים למען המקדש" עורכות ערב לכבוד יום הולדתה , ערב התחברות והתאחדות ומצפות לפגוש אתכן.

בערב זה תוכלנה לפגוש ברבנית עידית ברטוב שתעביר לנו שיעור מאלף שבין היתר יכלול גם את נושא הטהרה .
בנוסף יתארח ד"ר מיכאל בן ארי בנושא עזרת נשים.


    בברכת גאולה שלימה ושלום על ישראל...נשמח בבואכן.




יום שלישי, 13 בדצמבר 2016

בדרך להר הבית

אירוע משפחתי בנר ראשון של חנוכה,
בואו לחזק את הקשר של עם ישראל עם הר הבית 




יום שני, 12 בדצמבר 2016

תוכנית "שבתות מקדש" מטעם 'נשים למען המקדש' יוצאת לדרך


נשים יקרות "שבתות מקדש" גם אצלכן ,
לפרטים צרו עמנו קשר בבלוג \ פייסבוק.





יום שישי, 2 בדצמבר 2016

סיכום עליית ראש חודש כסלו/ רחל סלע

ב"ה, א' בכסלו תשע"ז סיכום קצר לעלייתי הבוקר להר הבית מראש התכוונתי לעלות היום להר הבית. ראש חודש, יש עליית נשים לזכר הַלֵל אריאל, תושבי עמונה עולים בתפילה על בֵּיתם, ומאילוּצים שונים כבר מזמן לא עליתי. כל הסיבות לעלות היום. אמש התקשרה אבִיָה, שחסרים לה מדריכים להיום. שמחתי – מתאים לי בדיוק. 7.05 הגעתי לקראת התור לכניסה להר הבית. מחסום משטרתי צפוף במקום לא רגיל, הַרחק לכיוון שער האשפות. לא הבנתי מה עניינו, שוטרים בדקו שם ביסודיות כל אחד. ואז שוטר שישב בצד קלט איכשהו ואמר לי "אַת להר הבית? אז תעברי, תעברי. אנחנו בודקים רק מי שלכותל". עולם הפוך ראיתי. להר הבית "תעברי תעברי" ולכותל עוצרים. התברר אחר כך שיש תפילה של נשות הכותל ולכבודה ריבוי השוטרים, חיילים, מחסומים ובידוקים. רָבים על הכותל. אני מסתכלת על הריב הזה מהצד. אני בדרך להר הבית. 7.10 כבר עומד מעל מִנין יהודים בתפילה לפני עמדת הבידוק להר הבית. מטרים מהמקום שהוא "בֵּית תפילה" – ומתפללים מבחוץ. האבסורד זועק. 7.20 קבוצה ראשונה של יהודים נכנסת, עוד ממהרים להצטרף אליהם כמה שהגיעו מעט אחריהם, חולצים מהר נעליים ומשאירים אותן זרוּקות בחוץ, לעיניהם המשתאות של התיירים, ונכנסים. ובסך הכל כ-30 בספירה גסה. כיוון שרבים שם המלומדים והוותיקים – נשארתי בחוץ, לחכות לקבוצה שתצטרך מדריך. המדריך של הגויים שעדיין ממתינים בחוץ כועס "בגללכם מעכבים אותנו. איך שאתם באים יש בעיות" ניסיתי לענות אבל הוא בשלו: "אתם מנסים בכוח לשנות את הסטטוס קוו, על חשבון כל האחרים. אם יש לכם טענות תגידו אותן למשה דיין, למה אני צריך לחכות כאן בשביל שאתם תיכנסו" וכן הלאה. ושוב נדמה לי הפוך העולם – אנחנו נכנסים והתיירים מחכים בחוץ. לא זוכרת מציאות כזאת. השוטרים בַּבידוק אדיבים ונחמדים באופן מאד בולט. מחייכים, משוחחים, יוצאים לעזור לשתי נשים שלא מצליחות להִשתחֵל דרך תור התיירים, שמחים שמגיעים יהודים רבים ועוד. לא מורידים שרשרות עם תליון של המקדש ולא מחטטים אחרי כל ניר בארנק בכל תא קטן. עידן חדש, יותר שפוי. הצעתי ליובל המפקד שנארגן עלייה להר לצוות השוטרים, עם הדרכה שלנו, הדרכת מקדש. הוא חייך ואמר שיבדוק את ההצעה. עד לפני זמן קצר אי אפשר היה לדַמיין שיחה כזאת. עשר דקות אחרי הקבוצה הראשונה – הוכנסה הקבוצה השניה, כ-25 איש. ובה הרב מידן, ראש ישיבת הר עציון. בקבוצה זו כמה משפחות מעמונה וילדיהן. שתי קבוצות די גדולות במקביל על ההר. גם זה שיפור ניכר. בינתיים אפשר להירגע – גם התיירים הוכנסו. בקבוצה השלישית הרב פרנק, רבה של עמונה, עם עוד כמה משפחות מהישוב, ואנשים נוספים. גם הם כ-30. בסופו של דבר גם היו שלושה מדריכים של "כפות המנעול", וגם בכל קבוצה היו מלומדים וידענים, כך שהַדרָכתי לא נִצרכה. חיכיתי לקבוצת הנשים עם רינה אריאל. היינו הקבוצה הרביעית, גם בה כ-30 איש, רוב נשים וכמה גברים. ואיתנו עלו הרב ישראל אריאל ויהודה עציון. על ההר השוטרים היו פחות נחמדים. כמעט לא נתנו לנו לעצור. אפילו כשהרב אריאל ביקש לומר בעמידה כמה משפטים הם חייבו אותו ללכת ולדבר תוך כדי הליכה. "יש עוד יהודים שרוצים לעלות, תמהרו". ניסינו לומר שיכולים להעלות אותם, שיש מקום, אבל זה לא עזר. בצפון ההר רצינו להתקרב אל הרמה – לא איפשרו לנו כלל. עידן הנהמות, הציווים האלימים והדיבור התוקפני נגמר ברוך ה', אבל עדיין נשארו ה"אל תעצרו" , "לא עומדים", "תדבר תוך כדי הליכה", "תצטופפו", "לא מתקרבים היום לרמה"  וכו', בטון יותר אדיב מזה שהורגלנו אליו בעבר, אך עדיין בעיקשות. אחת הנשים מעמונה עם תינוק בן כמה שבועות במִנשָׂא. והיא מתנועעת בתנועות שמרגיעות תינוקות. השוטר קפץ שהיא מתפללת ושתפסיק. ניסתה להסביר, להראות את התינוק, כולנו מסביב נזעקנו לעזרתה, השוטר התעקש שיוציא אותה מההר. היא הפסיקה. אחר כך המשיכה, אבל הוא כנראה הבין שהִגזים ולא חזר על העניין המוזר. אחרינו עלתה עוד קבוצה של 15, ואחריהם עוד 5 ל"מסלול קצר". ערבים כמעט לחלוטין לא נראו על ההר. צעקות "אללה הוא אכבר" אפילו לאחת לא זכינו. ההר שָׁקט ממש. גם שוטרי הוואקף היו מעטים לעומת העבר וגם לא נצמדו אלינו במבטים עוינים מזָרֵי-אֵימה כפי שהתרגלנו לבושתנו. הרב אריאל: "כתוב שכאשר יש מצוות שאנשים לא מקיימים. ומישהו מקיים אותן – הוא נוטל שׂכר כולם. אנחנו מקיימים כאן מצוות מורא מקדש, ומצוות "לשִׁכנו תדרשו ובאת שמה", ומצוות תפילה במקום ועוד. אנחנו עולים בשֵׁם כל עם ישראל שעדיין לא עולה להר. ואנחנו גם נוטלים שכר כולם". הרב אריאל דיבר בכמה חלקים, נפלא כתמיד, יהודה עציון הוסיף הסברים יפים ומרגשים, רינה אריאל הוסיפה הסברים מצויינים, והתמקדה בענייני חנוכה הקרב. אחת הצעירות מעמונה דיברה על התפילה על הבית הפרטי שהיא בעצם גם תפילה על הבית הכללי ועל בית ה'. ובעיקר ניסיתי להתפלל. במילים שלי, במשפטים פשוטים, במקום שנקרא "דביר" כי בו הדיבור הישיר שלנו עם ה' ושל ה' איתנו, במקום שנקרא "תלפיות" כי לשם כל פֶּה מכוון, במקדש של מַטה המכוון כנגד מקדש של מעלה. על עמונה ועפרה וכלל ההתישבות, על המשפחה ועל העם והארץ. ניסיתי להגיד הַלֵל ותהילים שאני יודעת במקוטע. זה עדיין מאד זועק, איסור התפילה. אי אפשר להוציא מהארנק אף דף תפילה קטן או ספר תהילים מיניאטורי. וכל החיוכים שבכניסה לא יעמעמו את הבִּזיון המשפיל הזה. כ-150 יהודים עלו היום בטהרה להר הבית. הרבה יותר מאשתקד. ההתקדמות ניכרת בכל מעגלי המקדש. יש על מה להודות, יש במה לשמוח, יש בסיס לאופטימיות, ועדיין ארוכה הדרך. צריך תמיד לזכור שבעם ישראל לפעמים דרכים ארוכות זוכות לקפיצת-הדרך, ומַהלָכים גדולים מתרחשים לפעמים בִּן רגע. והדוגמאות רבות. הלוואי ונזכה. ובכל אופן כבר זוכים אנו לפעול עִם אֵ-ל לקירוב הגאולה השלֵמה אשרינו!                                                                                           רחל סלע, שילה.-- רחל סלע0524-802-55002-9401205
"מתחברים ללב - מתחברים למקדש" מוזמנים להיכנס לאתר

יום חמישי, 1 בדצמבר 2016

עליית "נשים למען המקדש" ואנשי עמונה

היום התקיימה עלייה גדולה מאוד מאנשי עמונה ונשים רבות נוספות בעליה החודשית של "נשים למען המקדש"
רבקה שמעון ורינה אריאל מספרות לנו על התחושות והמחשבות שליוו אותן בעלייה זו , כמו גם על אנשים 
נוספים שנוכחו בעלייה:

רבקה שמעון מספרת:
העליה שלי היום היתה בתפילה על הישוב עמונה, זכינו לעלות עם הרב פרנק רבה של עמונה שעלה עם ילדיו
 ודיבר לאורך העליה על המשמעות של בית,
 בית ה' שחרב והסכנה על הבתים בארץ ישראל ובמרחב ההתישבות
אני העדפתי במהלך העליה להתפלל חרישית על עמונה ועפרה וההתישבות. 
כשהגענו למזרח נשא הרב דברים ואמר:מכיוון שאיננו יכולים להתפלל אבקש מהילדים להגיד משהו מהלב. 
כל ילד אמר משהו אישי, חרש חרש, על הבית.
גם אני הקטנה אמרתי שכילדה אני אומרת: בבקשה, תעשה לנו נס". 
עליתי שוב עם ר' שמשון אלבוים, הרב מורנו ורב פנחס עליה קצרה, 
בשעה 10 התכנסנו לתפילה בשער הלל על הישוב, פרקי תהילים בצבור ושירה וריקודים אופטימיים.

רינה אריאל מספרת:

עלינו יחד קבוצת נשים עם אנשי עמונה סהכ 4 קבוצות עד כה ועוד ממתינים.
רח כסלו חג המקדש, חג האור. 
עליה שחברה בין גבורת החשמונאים אז לגיבורים היום.
הרב אריאל תאר את חשמונאי דורנו ב67 שרצו לטהר את המקדש אך זכו רק לקרוא "הר הבית בידנו",
אנשי עמונה יצגו את ממשיכי המכבים שנלחמים על הבית.
 אחת הנשים ספרה שיש קשר בין חורבן בית ה' לחורבן הבית הפרטי.
כמה נשים בפעם הראשונה כשאחת בכתה על החורבן וההשפלה, היא תארה את עצמה כילדה מהצפון שמגיעה ב68 להר. 

"רוצו ותגעו באבן השתיה " כך אמרו לה - היא רצה ונגעה וירדה מההר.
עברו 50 שנה במקום לראות את המקדש עדיין יש חורבן.
דברנו על האור הבוקע לאט לאט ומקרב את הגאולה,
                                               
                                                                          כל אחת שעולה היא נר קטן שמאיר ומקרב את המקדש!