יום חמישי, 1 בדצמבר 2016

עליית "נשים למען המקדש" ואנשי עמונה

היום התקיימה עלייה גדולה מאוד מאנשי עמונה ונשים רבות נוספות בעליה החודשית של "נשים למען המקדש"
רבקה שמעון ורינה אריאל מספרות לנו על התחושות והמחשבות שליוו אותן בעלייה זו , כמו גם על אנשים 
נוספים שנוכחו בעלייה:

רבקה שמעון מספרת:
העליה שלי היום היתה בתפילה על הישוב עמונה, זכינו לעלות עם הרב פרנק רבה של עמונה שעלה עם ילדיו
 ודיבר לאורך העליה על המשמעות של בית,
 בית ה' שחרב והסכנה על הבתים בארץ ישראל ובמרחב ההתישבות
אני העדפתי במהלך העליה להתפלל חרישית על עמונה ועפרה וההתישבות. 
כשהגענו למזרח נשא הרב דברים ואמר:מכיוון שאיננו יכולים להתפלל אבקש מהילדים להגיד משהו מהלב. 
כל ילד אמר משהו אישי, חרש חרש, על הבית.
גם אני הקטנה אמרתי שכילדה אני אומרת: בבקשה, תעשה לנו נס". 
עליתי שוב עם ר' שמשון אלבוים, הרב מורנו ורב פנחס עליה קצרה, 
בשעה 10 התכנסנו לתפילה בשער הלל על הישוב, פרקי תהילים בצבור ושירה וריקודים אופטימיים.

רינה אריאל מספרת:

עלינו יחד קבוצת נשים עם אנשי עמונה סהכ 4 קבוצות עד כה ועוד ממתינים.
רח כסלו חג המקדש, חג האור. 
עליה שחברה בין גבורת החשמונאים אז לגיבורים היום.
הרב אריאל תאר את חשמונאי דורנו ב67 שרצו לטהר את המקדש אך זכו רק לקרוא "הר הבית בידנו",
אנשי עמונה יצגו את ממשיכי המכבים שנלחמים על הבית.
 אחת הנשים ספרה שיש קשר בין חורבן בית ה' לחורבן הבית הפרטי.
כמה נשים בפעם הראשונה כשאחת בכתה על החורבן וההשפלה, היא תארה את עצמה כילדה מהצפון שמגיעה ב68 להר. 

"רוצו ותגעו באבן השתיה " כך אמרו לה - היא רצה ונגעה וירדה מההר.
עברו 50 שנה במקום לראות את המקדש עדיין יש חורבן.
דברנו על האור הבוקע לאט לאט ומקרב את הגאולה,
                                               
                                                                          כל אחת שעולה היא נר קטן שמאיר ומקרב את המקדש!


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה