יום שלישי, 31 במאי 2016

מחשבות סביב תאונת דרכים ופרשת ערכין במקדש- וכמובן האשה / רינה אריאל אהרונוב

מחשבות סביב תאונת דרכים ופרשת ערכין  במקדש- וכמובן האשה.
 השבת קראנו  את פרשת ערכין בסוף פ' בחוקותי וניסינו להבין את המשמעות לדורנו. איך נבין שכל אדם מוערך בשווי אחר, והאישה תמיד שווה פחות? איך ניתן ליישם את  הנושא הרגיש בחיינו אנו כיום? ובחיי מקדש?

הנושא עלה לפני יותר מחודש כשעברנו תאונת דרכים. רצינו לעשות משהו רוחני, התחושה הייתה שאנו זקוקים לפדיון נפש, לתיקון.
בדמיון הפלגנו לעבר מחוזות המקדש ושם הגענו לכהן במטרה לתרום את שווי ערכנו לפדיון נפש. כמובן שלא הצלחנו בכך ונאלצנו להסתפק בדברים אחרים. המקדש היה חסר, התיקון חלקי..
לו אכן המקדש היה קיים היינו יכולים לנדור לתת ערך נפשינו וזאת  הייתה  חלק מהכפרה.
וכאן אנו נכנסים לסוגיה אדירה המאפיינת את כל העיסוק בחיי מקדש. ישנו מתח מתמיד בין העולם הרוחני הנשגב ללא תבניות וללא דמויות, לבין הביטוי החומרי שלהם. כל העיסוק במקדש צועק "איך"? איך אנו מגבילים את האלוקות למקום וזמן  ממשיים ושמים את השכינה בתוך מבנה? ומאידך- זוהי הדרישה. להוריד את העולם הרוחני ולצקת אותו לתוך  תבנית, לתוך עולם חומרי וגשמי. מקדש אינו רק  רעיון - הוא ביטוי מעשי ומוחשי ביותר לחיי הרוח. במקדש אנו עסוקים בבצק, בבשר ובדם- מה יותר חומרי מכך?! הכהן אינו דמות מיסטית מתבודדת אלא עסוקה כולה בגשמיות מתוך מטרה להעלותה, לקדש את החומר. גם פרשת הערכין  נוגעת בכך. מחד- עולה השאלה איך ניתן להעריך אדם? מי יכול לקבוע מה הערך שלי ושל זולתי, מי יותר, מי פחות? האם בכלל יש דבר כזה ערך לאדם? ברגע הראשון הלב צועק שאין. אסור ואי אפשר להעריך אדם בכל צורה שהיא. מצד שני חוסר היכולת לתת למציאות כלים ממשיים מרחיקה את הנושא. אם אי אפשר להעריך אדם אולי גם אי אפשר לתת תיקון לנפש האדם, אולי אין כפרה. התורה רוצה להימנע מכך. כאן ישנה תנועה מורכבת בין הרוחני והמופשט לבין הצורך למצוא כלי ממשי שיאפשר  לקבוע את ערך האדם.
כל נושא שייקבע יעורר סימני שאלה.
התורה קבעה מסגרת. הערך נמדד לפי שווי היכולת לעבוד- עבודה פשוטה כמשמעה, לא יצירה מתוחכמת פרי לימוד ולמדנות. רק עבודה. מי יהיה פועל טוב יותר, במי קל יותר להשקיע. אמנם ברגע הראשון זה מקומם- באיזה זכות האישה מוערכת פחות?
בוודאי שבאופן מהותי היא אינה "פחות" - אך יכולתה של אשה לעבוד הוא מועט יותר, מעגלי, ונע ברצף של הריונות ולידות. הוא אינו ציר  קבוע של פריון אחיד, הוא מורכב, משתנה. ה"ערך הגבוה" מגיע לגבר ואחריו לאשה, זה דבר שהעולם מכיר ומתמודד איתו גם היום . (עדיין אין שיווין במשכורת של גברים ונשים, למרות עשרות שנות פמיניזם בועט). 
אולי הערכין נקבעים גם לפי החובה של שמירת המצוות- שאין ספק מרובה אצל הגבר יותר מהאישה.
פרשה זו מאתגרת את המחשבה המודרנית  ואולי מקבעת את ההבנה שלמרות הכל אין שיוויון, ישנה חלוקה בסיסית מהותית בין הגבר לאשה. החלוקה משתנה בגיל הזקנה. אז הדבר והאשה עוברים מהפך אחר- ניתן לבדוק מה רשי אומר לנו על הסבא והסבתא _כז/ז)
למרות התחושה שהנושא דורש עיון רב ואולי ביטול מול עולם ערכי פחות נגיש לנו היום, ופחות מובן- נראה שהתורה רוצה לגרום לנו להיות מסוגלים לתקן את עצמינו בעזרת המקדש. אולי חיי המקדש יגלו לנו טפח נוסף בהבנת פרשה זו.


פורסם באתר כיפה 


יום שני, 30 במאי 2016

עבודה באזרחות של תלמיד בנושא הר הבית / בעילום שם


ראיון עם יעל קביליו
מתוך ראיון אזרחות
בהמשך לריאיון ניתן להתרשם מעבודתו של התלמיד ומראיון נוסף עם ארנון סגל

ש:מה עמדתך ביחס לעליית ותפילת יהודים בהר הבית?
עלית יהודים להר הבית הוא לב קיומנו והקשר האמיתי עם בורא העולמים . זכנו לאחר 2000 שנה לקבל את הצוהר לראות ולהראות ולכן חובה עלינו וזכותנו לעלות להר הבית וכל אחד יעשה כפי יכולתו.

ש: אם המשטרה אוסרת האם נכון להתפלל בכל זאת?
כן . והרי מרדכי לא השתחווה להמן  והיה חשש כבד שעם שלם ילך לאבדון . נסתרות דרכי הבורא ואין לדעת כיצד הדברים מתפרשים למעלה

ש: האם בכך שהמשטרה אוסרת להתפלל יש בכך הפרה של זכויות האזרח?
ראשית המשטרה אינה אוסרת, איסור התפילה מגיע מהוראות מגבוה. אך המשטרה מישמת ומחמירה בדבר. ואכן יש הפרה של זכויות האזרח. בחוק השמירה על המקומות הקדושים נאמר העושה דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות, דינו – מאסר חמש שנים. האם ממשלת ישראל עוברת על החוק או הר הבית אינו מקום קדוש לנו היהודים? ברור לחלוטין שממשלת ישראל אינה נותנת את הזכויות לאזרחי בתוך המקום הקדשו ביותר לעם היהודי
ש: אם כן, איך אפשר כאזרח למחות על הפרת הזכויות?
להרבות עליות של יהודים להר הבית . בעיקר משפחות  כדי להפגיש את עם ישראל עם המקום וליצור זיקה , ובכך ניתן יהיה לדרוש זכיות בסיסיות  

ש: האם לדעתך יש מצווה בזמן הזה להתפלל בהר הבית?
אכן כן . למרות שבית המקדש חרב קדושת המקום עומדת .

ש:האם טענת המשטרה נכונה לדעתך?
לא. ההתקפלות והכניעה לתכתיבים הערבים תוביל להסלמה גוברת . המשוואה ברורה לכל מי שעיניו בראשו. אם המשטרה תעמוד איתנה מול האויב ותבין את השייכות של עם ישראל למקום המאזן ישתנה ותהיה אפשרות לדרוש את המקום

ש:האם אתה המתפלל בהר הבית?
בלב כל הזמן . בקול אני מגניבה פסוקים ותפילות בזמן הדרכות

ש:האם הרצון של יהודים להתפלל נובע מרצון אמיתי להתפלל או מרצון לעשות פרובוקציות?
רצונו של כל אחד איני יודעת אך לקבוצות שאני שייכת אליהם והאנשים שאני קרובה אליהם רצונם האמיתי הוא לקיים את מצוות ה' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם . לקרב את השכינה לעם ישראל וזאת ניתן באמצעות בניין בית ה'

ש:האם יש לך פיתרון לבעיה?

חינוך, הסברה, שיח פוליטי והכנסת ההבנה של הקשר שלנו למקום עד שעליה להר הבית תהפוך  להיות טבעי ונכון לכול יהודי . ולבורא עולם הפתרונות. 


מאת פרופ' דניאל מיכלסון, מחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שמושית, מכון ויצמן




עבודה באזרחות
בנושא:
תפילת יהודים
בהר הבית.



תוכן עניינים

סיפור המעשה...............................3
פסקי דין.......................................4
הצגת נתונים מהשאלון...................5
ניתוח מסקנות מהשאלון.................6
תוצר סופי.....................................7
יומן אישי לתיעוד הלמידה...............8
השאלון.........................................11
ראיונות.........................................13
ביבליוגרפיה..................................15











סיפור המעשה:
לפני כ-3 חודשים עליתי להר הבית כדי לקיים את המצווה לשכנו תדרשו ובאת שמה עברתי את כל הבדיקות שהמשטרה עושה ליהודים העולים להר. התחלנו את העלייה ואחרי כמה דקות אחד משוטרי הוואקף אמר לשוטר שהתפללתי, והשוטר עצר אותי, בגלל התפילה.

הצגת הערכים הנמצאים בקונפליקט:
מדינת ישראל [...] תקיים שוויון זכויות חברתי גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות (מגילת העצמאות)
זכויות היהודים הנפגעות:
1)    חופש הדת הוא החופש של כל אדם להאמין באל ולנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכול כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו. חופש הדת כולל את חופש הפולחן הדתי, את החופש להתפלל על פי מצוות הדת, את הזכות להמיר את הדת, את הזכות להטיף לדת ולהפיצה ברבים, ואת הזכות שלא להשתייך לכל דת.
2)    הזכות לשוויון- נפגעת כאשר ערבים מורשים להתפלל בעוד שיהודים לא.
מצד שני טענת הממשלה היא שמירה על הזכות לחיים וביטחון- הטענה היא שתפילת יהודים עלולה לגרום להפרות סדר, מהומות ואף שפיכות דמים מצד הערבים.
בעבודה זו אנו רוצים לברר האם עמדת המשטרה שהצורך לשמור על בטחון הציבור גוברת על חופש הדת והפולחן מוצדקת או סותרת זכויות אדם בסיסיות.
המצב בפועל בהר הבית כיום
כאשר יהודי רוצה לעלות להר הבית מוטלות עליו מספר הגבלות:
הכניסה היא רק דרך שער המוגרבים בעוד שישנם עוד עשרה שערים.
הכניסה מוגבלת לשעות, זה יוצא כ-חמש שעות ביום.
הוא צריך לחכות עד שיתאספו עוד מספר יהודים, ורק אז יוכלו לעלות כקבוצה, וגם זה רק לאחר שהקבוצה הקודמת ירדה.
הוא יעבור בידוק גופני ולא יורשה להכניס פריטים בעלי משמעות יהודית.
הוא יעבור תדרוך ע"י שוטר, האוסר לעשות מספר דברים ביניהם "פעילות פולחנית חיצונית".
בזמן השהייה על ההר ילוו את הקבוצה היהודית מספר שוטרים ואנשי וואקף, שיקפצו על כל הזזת שפתים או כל סימן חיצוני של תפילה מצידם.
אנו בחרנו להתמקד בשתי העובדות האחרונות, בעניין הטלת איסור על תפילת יהודים בהר הבית.



פסקי דין:
להלן נביא מספר מקרים בהם אנשים פנו שהונחו לפתח הבג"ץ בעניין תפילת יהודים בהר הבית, ואת פסיקת הבג"ץ בנידון.
המשותף לרוב פסקי הדין הוא שהמצב בו המשטרה אוסרת באופן גורף ויום יומי תפילת יהודים בהר אינו חוקי. על המשטרה לקיים בכל יום הערכת מצב ביטחונית כדי לאזן בין חופש הדת לבין הזכות לחיים וביטחון.
הבג"ץ 83\292  פסק כ חופש המצפון , הדת והפולחן הינו חופש יחסי, שיש לאזן בינו לבין זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה וביניהם הסדר הציבורי ובטחון הציבור. עוד קבעו השופטים כי חופש הביטוי צריך לסגת מפני שיקולים של ביטחון הציבור רק כאשר ההסתברות שפגיעה בביטחון הציבור היא ברמה של ודאות קרובה. נראה שהממשלה (שהמשטרה פועלת על פי הוראותיה) חוששת שתפילת יהודים בהר עלולה לגרום להפרעות סדר, למהומות, ואף לשפיכת דמים.
בבג"ץ 03\3641 (תנועת נאמני הר הבית נ' צחי הנגבי) פסק בית המשפט העליון:
א. אין זה ראוי לפגוע בחופש הפולחן הדתי טרם שתינקטנה כל הפעולות הסבירות שיש בהן כדי למנוע פגיעה בביטחון הציבור- בלא פגיעה בחופש הדת.
ב. "אין ליתן לקהל עוין זכות וטו על הפעלתן של זכויות יסוד חוקתיות"  לאור זאת ניתן לומר כי:  א. המשטרה יכולה לאסור תפילת יהודים רק אם ברי לה שתפילה תגרור בעקבותיה מעשי אלימות שאין בכוחה של המשטרה להתמודד איתם.     
     ב. מי שיקבע את זכויות היהודים על ההר לא יהיו הערבים, כולל הוואקף.
עוד בנושא זה קבעה השופטת דורית בייניש בבג"ץ 06\4776 (גרשון סלומון נ' מפקד מחוז ירושלים) כי אין די בחשש ערטילאי לשלום הציבור, אלא המשטרה צריכה להוכיח שמדובר בחשש מציאותי המצביע על סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור.
ציוויים נוספים על המשטרה נפסקו ב:
בג"ץ 06\4776: על המשטרה מוטלת החובה לצמצם את איסור הפולחן של יהודים בהר הבית ככל היכולת.
בג"ץ83\291:(נאמני הר הבית נ' מפקד משטרת מרחב ירושלים) המשטרה מחוייבת לקיים הערכות מצב יום יום ושעה שעה לבחינת המידע הממוקד המדובר.
ולסיום בג"ץ 06\52: לחץ חיצוני, איומים באלימות או התנהגות פורעת חוק אינם יכולים להוות שיקולים ענייניים או לזכות בהתחשבות המשטרה בבחינת הנזק לביטחון הציבור שעלול להיגרם ממעשיהם של היהודים בהר הבית.






הצגת נתונים מהשאלון
העברנו שאלון בין חלק מתלמידי ישיבת חרשה ובו שאלות בעניין היחס האישי לתפילת יהודים בהר, היחס הרבני לתפילה בהר, ואמון הציבור בתפקוד המשטרה לעומת יכולותיה לשמור על הסדר והביטחון.


במידה רבה
כן
במידה מועטת
לא
האם עלית בשנה האחרונה
להר הבית?
-----------
35%
--------------
65%
האם אתה חושב שצריך להתיר ליהודים להתפלל בהר הבית?
46%
40%
7%
7%
האם לדעת הדרישה המוסלמית נובעת מסיבות דתיות?
8%
4%
25%
63%
האם אתה חושב שאם יהודים יתפללו בהר הבית עלולה להתפתח מלחמה?
4%
4%
30%
62%
האם אתה מאמין שכוחות הביטחון יכולים לשלוט על הסדר בהר הבית אם יהודים יורשו להתפלל שם?
46%
38%
4%
12%
במידה שאתה עולה, האם אתה מרגיש בטוח כשאתה בהר הבית?
5%
30%
30%
35%
האם אתה חושב שמשטרת ישראל ממלאת את תפקידה כראוי בהר הבית?
0%
4%
31%
65%
האם לדעתך רבנים צריכים להתיר תפילה בהר הבית?
----------
73%
---------------
27%
האם לדעתך רבנים צריכים לדרוש מהמשטרה להתיר תפילת יהודים בהר הבית?
50%
33%
12%
5%
אם יהיה בית כנסת בהר הבית, האם לדעתך יעלו יותר יהודים להר?
40%
40%
12%
8%
אם יהיה בית כנסת מסודר האם אתה תעלה יותר?
35%
11%
24%
30%
האם לדעתך קיימת אפליה בהר?
77%
20%
3%
0%





"
סך האנשים שנשאלו:28
כל נשאל מהווה כ-3.5%
ציבור הנשאלים הינו מדגם מיצג מתוך תלמידי ישיבת חרשה.
ניתוח מסקנות מהשאלון
78% מתוך האנשים שאינם עולים להר הבית סבורים שיש להתיר ליהודים תפילה בהר הבית, מכאן ניתן ללמוד שדעתו של רוב הציבור היא שלא נכון לאסור על ליהודים להתפלל בשטח הר הבית.
83% מתוך האנשים שאינם עולים להר הבית סבורים שכוחות הביטחון יכולים לשלוט על הסדר בהר הבית, מכאן ניתן לראות שטענת הממשלה שתפילת יהודים בהר הבית גורמת להפרעה לשלום הציבור אינה מקובלת בעיני הציבור.
35% מתוך האנשים שאינם עולים להר הבית אומרים שאם יהיה בית כנסת מסודר בהר הבית הם יעלו להר הבית, מכאן ניתן ללמוד שאיסור התפילה מונע מאנשים לעלות להר הבית.
96%מכלל הנשאלים ו 94%  מתוך האנשים שאינם עולים להר הבית סבורים שקיימת אפליה בהר הבית, מכאן ניתן ללמוד שהציבור אינו רואה בעין יפה את ההגבלה הקיימת על יהודים.
90% מתוך האנשים העולים להר הבית סבורים שהמשטרה אינה ממלאת את תפקידה כראוי בהר הבית.
50% מתוך האנשים העולים להר הבית אינם מרגישים בטוחים בהר הבית, מכאן ניתן ללמוד  בנוסף להגבלות היהודים המשטרה אינה דואגת לתחושת ביטחונם האישי של העולים.
דרכי פתרון
1.      עולה מהסקר ומהבגצים שהמשטרה אינה ממלאת את תפקידה כראוי והזכות לחיים וביטחון נפגעת. על הממשלה לתת למשטרה הוראה למצוא דרך לאפשר תפילת יהודים בהר מבלי לפגוע בביטחון הציבור.
2.       על המשטרה לקבוע זמנים מסוימים בהם תתאפשר תפילת יהודים בהר, ע"י שעות תפילה נפרדות ליהודים ולמוסלמים.
3.      לדבר עם מנהיגי הדת המוסלמים ולהגיע איתם להבנות.









תוצר סופי
מכתב לראש הממשלה

לכבוד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו
שלום רב.
 הנדון: תפילת יהודים בהר הבית.
אנו תלמידי כיתה יב בישיבת חרשה הנוהגים לעלות למקום המקודש ביותר לעם היהודי- "הר הבית".
בעלייתנו להר אנו נתקלים במספר הגבלות המוטלות עלינו ע"י המשטרה, ביניהן איסור תפילה והשתחוויה בכל מתחם הר הבית.
מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, כך נאמר במגילת העצמאות.  אנו מבקשים לממש את זכותנו להתפלל הן מצד היהודי והן מהצד הדמוקרטי של המדינה.
מהצד הדתי: הרמב"ם כותב שישנה מצווה מיוחדת להתפלל בהר הבית ואנו רוצים לקים מצווה זו.
מהצד הדמוקרטי: חופש הדת והמצפון קובע כי יש לאפשר לכל אדם לממש את זכותו לקיים את מצוות דתו.
לכך יש להוסיף גם את הזכות לשוויון, הנפגעת כאשר ערבים מורשים להתפלל בעוד שיהודים לא.
מבירור שעשינו עולה כי ממשלת ישראל נתנה את ההוראה לאסור תפילת יהודים בהר הבית מחשש שתפילה עלולה לגרום להפרות סדר ומהומות מצד הערבים ואף לשפיכות דמים.
ברם הבג"ץ( 06\52) קבע כי האיומים בהתפרעות והפרת חוק אינם יכולים להוות שיקול שבגללו תישלל זכותם של היהודים להתפלל.
ידוע כי האיסלאם\הערבים אינם רואים בעין יפה ריבונות יהודית בשטח ארץ ישראל( דר אל איסלאם). הערבים עשו כל מאמץ כדי למנוע את הקמת מדינת ישראל ועד היום הם פועלים לצורך כך בדרך של טרור ומהומות.
לדעתנו הסיבה שהערבים אינם טוענים בגלוי כיום שמה שמפריע להם זה קיומה של מדינת ישראל היא שהם הבינו שמדינת ישראל היא מציאות קיימת וטרור ומהומות לא יוכלו לשבור אותה ולכן הערבים בחרו להתמקד במאבק על תחומים שבהם מדינת ישראל עדין מהססת והטרור יכול לשנות את דעתה. לכן הם נאבקים נגד התיישבות יהודים ביהודה ושומרון כיוון שמדינת ישראל לא החליטה מה היא עושה עם יהודה ושומרון ולא החילה ריבונות עליהם.
וכך גם בעניין הר הבית. לערבים מאוד מפריע שיהודים עולים להר הבית אך בכל זאת הממשלה אינה אוסרת עליית יהודים לשם, על אף שזה מתסיס את הערבים,  כיוון שזו היא זכות המגיע לכל אדם מכוח חופש התנועה. טענתנו היא שאם ממשלת ישראל תחליט לאפשר פולחן יהודי בהר- הערבים ייאלצו להתרגל לזה, ואף אם יהיו מהומות- תפקיד המשטרה הוא לשמור על הסדר, כפי ששוטרי ישראל יודעים לעשות.
לכן אנו מבקשים מכבודו לשקול מחדש את עמדתו ביחס לתפילת יהודים בהר הבית ושינוי הסטטוס קוו.
אנו מברכים אותך שתבחר בטוב ותנהיג את המדינה לעתיד טוב יותר.
על החתום:
עותקים לשלוח ל:
שר החינוך נפתלי בנט, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, ראש השב"כ יורם כהן, והרב אורי שטטנר.
יומן אישי לתיעוד הלמידה

מה המעורבות שלי?
אספתי חומרים, ניסחתי את העבודה, תקשרתי עם המורה.

האם היה קשה לי לכתוב את העבודה?
אפשר לומר שהיה קשה לי ואלמלא עזריה דחף אותי הייתי עדין מדשדש בהתחלה.

האם הנושא מדבר אלי?
בהחלט, כי אני עולה להר הבית.

איך אני מסתדר עם חברי הקבוצה?
חברי הקבוצה הם נהדרים ותומכים בכל אחד וכן אני תומך בהם.

איך הייתי עושה אחרת?
איך שעשינו כך רצינו להתנהל וזה היה מושלם.











יומן אישי לתיעוד הלמידה
מה המעורבות שלי?
אספתי נתונים, כתבתי חלק מהעבודה, לחצתי על חברי הקבוצה לעבוד.

האם היה קשה לי לכתוב את העבודה?
היה דרוש הרבה מאמץ וישיבה אבל זה נושא שמעניין אותי.

האם הנושא מדבר אלי?
כן, כי אני משתדל לעלות להר הבית.

איך אני מסתדר עם חברי הקבוצה?
חברה נהדרים, חברים טובים היה ממש כיף!!!

איך הייתי עושה אחרת?
לא הייתי מצליח לעשות אחרת אלמלא חברי הנהדרים שעזרו לי ממש.












יומן אישי לתיעוד הלמידה


מה המעורבות שלי?
שותפות חלקית אבל ערכית.

האם היה קשה לי לכתוב את העבודה?
לא, היה כיף ממש.

האם הנושא מדבר אלי?
מאוד, כי הר הבית חשוב מאוד לעם ישראל.

איך אני מסתדר עם חברי הקבוצה?
לא משהו אבל זורמים.

איך הייתי עושה אחרת?
הייתי יותר משקיע.





שאלון פוטנציאלי
1)האם עלית בשנה האחרונה להר הבית?
א)כן         ב) לא

2) במידה ועלית להר, האם הרגשת התרוממות רוח בעלייה להר?
א)במידה רבה    ב)כן     ג)במידה מועטת     ד)לא

3) האם אתה חושב שצריך להתיר ליהודים להתפלל בהר הבית?
א)במידה רבה    ב)כן     ג)במידה מועטת     ד)לא


4) האם לדעתך הדרישה המוסלמית נובעת מסיבות דתיות?
א)במידה רבה    ב)כן     ג)במידה מועטת     ד)לא

5) האם אתה חושב שאם יהודים יתפללו בהר הבית עלולה להתפתח מלחמה?
א)במידה רבה    ב)כן     ג)במידה מועטת     ד)לא

6) האם אתה  מאמין שכוחות הבטחון יכולים לשלוט על הסדר בהר הבית אם יהודים יורשו להתפלל שם?
א)במידה רבה    ב)כן     ג)במידה מועטת     ד)לא

7) במידה ואתה עולה, האם אתה מרגיש בטוח כשאתה בהר הבית?
א)במידה רבה    ב)כן     ג)במידה מועטת     ד)לא

8) האם אתה חושב שמשטרת ישראל ממלאת את תפקידה כראוי בהר הבית?
א)במידה רבה    ב)כן     ג)במידה מועטת     ד)לא

9) האם לדעתך רבנים צריכים להתיר תפילה בהר הבית?
א)כן                 ב)לא

10) האם לדעתך רבנים צריכים לדרוש מהמשטרה להתיר תפילת יהודים בהר?
א)במידה רבה    ב)כן     ג)במידה מועטת     ד)לא

11) אם יהיה בית כנסת מסודר בהר הבית, האם לדעתך יעלו יותר יהודים להר?
א)במידה רבה    ב)כן     ג)במידה מועטת     ד)לא

12) אם יהיה בית כנסת מסודר בהר הבית, האם אתה תעלה יותר?
א)במידה רבה    ב)כן     ג)במידה מועטת     ד)לא

13) האם לדעתך קיימת אפליה בהר?
א)במידה רבה    ב)כן     ג)במידה מועטת     ד)לא.























ראיון אזרחות
ארנון סגל

ש:מה עמדתך ביחס לעליית ותפילת יהודים בהר הבית?
תפילת יהודים בהר הבית זה חלום של היהודים, זה מה שהתפללנו אליו. זה חובתנו ההלכתית והדמוקרטית ושביל זה חזרנו לארץ.
ש: אם המשטרה אוסרת האם נכון להתפלל בכל זאת?
במדינה דמוקרטית אין דבר כזה שהמשטרה אוסרת יש דבר כזב החוק, ואין שום מקום בחוק שאוסר, ולהפך כל החוקים לטובתנו. חוק המקומות הקדושים מטיל חמש שנות מאסר למי שפוגע בגישה של אדם מאמין למקומות שקדושים בעינו או לרגשותיו כלפי אותם מקומות, לפי החוק הזה ראש הממשלה חייב חמש שנות מאסר כי הוא פוגע בזכויות שלנו.
ש: האם בכך שהמשטרה אוסרת להתפלל יש בכך הפרה של זכויות האזרח?
הפרה חמורה. התייחסות המשטרה לא שונה משום דבר בהתייחסות אמריקה לשחורים בשנות החמישים, זה ממש לא שונה(כניסות נפרדות, הגבלת שעות, הגבלת תנאים)מרטין(אחד ממנהיגי השחורים) אמר לשחורים לעשות משהו ממש נגד החוק, אבל היהודים שמתפללים בהר הולכים אם החוק, פשוט המדינה רודפת את הזכויות שלנו.
ש: אם כן, איך אפשר כאזרח למחות על הפרת הזכויות?
בעליה באמונים להר, להראות שאנחנו לא מתייחסים להגבלות זה הדבר המרכזי, ועוד דבר כלים פוליטיים. אם נתניהו ובנט היו תולים את זה בהמשך תפקידם, הם היו מתירים ליהודים לעשות פולחן יהודי בהר, ושום יהודי לא היה נעצר.

ש: האם לדעתך יש מצווה בזמן הזה להתפלל בהר הבית?
זה לא רק להתפלל זה גם קורבן פסח, אני מדבר אל כל המצוות שיש שזה שליש מהמצוות שאפשר לעשות רק בהר הבית, ואת כולם אנחנו צריכים לדרוש.
ש:האם טענת המשטרה נכונה לדעתך?
כל ארגון טריטוריאלי משתמש בדברי ביטחון כדי להצדיק הבל. ואני לא חושב שמדינת ישראל לא רוצה להגיע למצב הזה.
ש:האם אתה המתפלל בהר הבית?
בהחלט כן בצורה שלא יעצרו אותי.
ש:האם הרצון של יהודים להתפלל נובע מרצון אמיתי להתפלל או מרצון לעשות פרובוקציות?
קודם כל זה זכויות אדם, זה לא אמור לעניין שזה פרובוקציות כל עוד זה חוקי המשטרה חייבת לאפשר, דבר שני זה לא פרובוקציות 2000 שנים חיכו לדבר הזה.
ש:האם יש לך פיתרון לבעיה?
הפיתרון הכי פשוט שמדינת ישראל תקיים את החוקים שלה, ותרחיק את כל הגורמים שגורמים להפרעות או שבאים לשחק כדורגל, וברגע שהיה תעשה את זה יהיה שקט בהר, ובזכות אנשים שמוכנים להעצר אנחנו בעזרת ה' אנחנו ננצח, ושאני רואה את כל הנוער מתעסק בזה אני מתמלא תקווה, וחבל שזה לא היה לפני חמש שנים.