יום שני, 18 באפריל 2016

ליל כלולות/רבקה שמעון

בס"ד

ליל הכלולות שלנו

כה אמר ה': זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה.' הקשר שלנו עם הקב"ה הוא קשר של חתן וכלה. במתן תורה נערכה החתונה- בבחינת, כפה עליהם הר כגיגית, ועם ישראל אמר פה אחד- נעשה ונשמע. התורה היא הכתובה שלנו, ארבעים שנה הלכנו במדבר אחר דודנו- הקב"ה לארץ שנתן לנו במתנה.
 הלילה שבו יצאנו ממצרים הוא ליל הכלולות שלנו.
מדי שנה, כל בית בישראל, עם ישראל למשפחותיו, מתכנסים ביחד ומספרים על ליל הכלולות שלהם. מריחת הדם במצרים על פתחי הבתים, המשקוף והמזוזות, גם היא מסמלת את הלילה הראשון לנישואין הללו. ליל הכלולות- דם בתולים.
בליל התקדש החג אנו מצווים להקריב קרבן פסח.
גם בימינו, כשהבית חרב, אנו יכולים לממש את הקרבת קרבן הפסח, גם כשאנחנו טמאים. כי מה זה משנה אם הבית חרב? עדין אנחנו בברית עם הקב"ה, הוא הדוד ואנחנו הרעיה, וכתובתנו אתנו- התורה, ואנחנו בארצנו, ב"ה.
למה קרבן? מה משמעות העניין של הקרבת קרבן פסח?
נראה לי שכמו בכל מערכת זוגית, האיש והאישה מצפים למימוש הקשר והאהבה ביניהם במעשים ולא רק בדבורים. תארו לעצמכם איש ואישה שרק מדברים כל היום, אבל המערכת הזוגית חסרה את הנתינה, המתנות, ההקרבה, המעשה האינטימי בחדר המיטות.
כנראה קרבן פסח הוא מחווה של עשייה אינטימית מצידנו כלפי הקב"ה. הנה: טרחנו, רכשנו, הגענו, הקרבנו, קרבן פסח כמו שציווית, כדי שנהיה צוות לעניין.
מה אנחנו עושים כבר אלפיים שנה?
רק מדברים.
נכון. מצווה לספר ביציאת מצרים. מצווה לספר על הניסים שנעשו לאבותינו במדבר. על קבלת התורה במעמד הר סיני. ספור השחרור משעבוד מצרים – גם הוא מצווה. מצווה לזכור, מצווה לספר.
אך אין בכך די. והנתינה הממשית נעדרת.
בתורת הסוד ידוע שהיקום שלנו מורכב משני עולמות מקבילים. עולם עליון ועולם תחתון. מכיוון שנחרב בית המקדש- גם הבתים הפרטיים שלנו חסרים. מכיוון שגלתה שכינה מאתנו, כל נושא הזוגיות לקוי. לאנשים קשה למצוא את החצי השני. לאנשים קשה במערכת הנישואין. אנו שומעים ורואים על שינויים בסדרי בראשית בתחום של העדפות מיניות. כל המערכת הארצית מושפעת מהריחוק שלנו מריבונו של עולם.
בימים אלו, כשאנו נתרגל את הקרבת קרבן הפסח מול הר הבית, מול מקום המקדש, נאותת לריבונו של עולם: לא שכחנו אותך. אנחנו כאן. הרצון אתנו. הכלי כבר כמעט מוכן.....

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה