נשים עולות להר השם במועד

נשים יקרות ,

במועד זה ראינו עליה עלייה מסיבית של נשים להר הבית ,

אין ספק שבשנה זו ברגל הראשון עלו רבים מבני עמנו ורבות מאוד נשים ,

חלקן בפעם הראשונה והן משתפות אותנו :

שפרה מספרת:

אז בנות יקרות, זכיתי ועליתי היום...  אני כבר הרבה שנים רוצה ושואפת לעלות...  בהתחלה הייתי רווקה ולא  העזתי עם כל עניין המקווה... חלמתי לעלות ביום חתונתי.  התחתנתי לפני שנתיים ברוך ה' וגם זו הייתה תקופת המוראביטן ימ"ש וגם היו פיגועים והתפרעויות.  לא פחדתי אבל לא רציתי להלחיץ את עצמי בעוד עניין ביום של החתונה. בתור נשואה, אחרי כל טבילה של נידה כמעט ולא שייך לעלות כי יש מצווה אחרת שמקיימים באותו ערב. וכך כל פעם זה נדחה.

זכיתי ועכשיו אנחנו בהריון, כשהגיע החג, הרגשתי שזה הזמן! לא יודעת להסביר, דיברתי עם בעלי וסיכמנו (בעלי עדיין לא מהעולים אבל ברוך ה' תומך) פתאום עוד חברה החליטה גם היא לעלות בדיוק ביום שתיכננתי וגם אמרה שיש עליית נשים משותפת... מה יותר מדהים ומתאים מיזה?!  הלכנו יחד ערב לפני למקווה (-חוויה מיוחדת בפני עצמה ללכת יחד עם חברה למקווה).  קמנו בבוקר ונסענו...

מאז שהתחלתי לתכנן את העליה להר, כל לילה חלמתי עליה. לא יאומן כמה זה חלק מהנשמה שלנו. הרגשה עילאית מלווה אותנו בדרכנו וככל שמתקדמים אל הפתח כך ההתרגשות גואה, הנשימה נעתקת עד בכי מתפרץ עם הכניסה להר....! בכי והתנשמויות.  השוטרים חשבו שקרה לי משהו...  מאז הם נתנו לי למלמל מה שאני רוצה.

התחלתי בשירה חרישית שבאה מתוך הבכי "בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו"...

קיבלתי על עצמי בלי נדר להתפלל בהר רק על דברים כלליים,  שכמו שאנו רוצים זיווג בין קודשא בריך הוא ושכינתא כך אנו מבקשים זיווג לכל עם ישראל הרוצים והזקוקים, זרע קודש בר קיימא לרוצים, הריונות בריאים ושמחים, לידות קלות, ילדים בריאים, שאחרי הלידות יהיה שמח לאימהות, בריאות לכל עם ישראל.  נזכרתי בפגועי נפש הנמצאים אסורים במחלקות הסגורות והנוראיות, התפללתי עליהם שה' יושיע וירפא אותם....  אחכ יצאה מפי ברכת מודים אנחנו לך!! המשטרה החמודה אולי לא מרשה להביא סידור... אבל אנחנו ברוך ה' יודעים את שמו"ע בע"פ..  לא צריכים סידור, השיבה שופטינו כבראשונה,  את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח... כמה כמה אפשר להתפלל..!!

הןצאנו עוגיה, לברך מזונות, לכוון על כל מזונות עמך ישראל.  ברכת שהכל-הכל ממך ה'.  בורא פרי העץ- מפה יוצאת הברכה לכל פרות העץ,שיהיה שפע מאוזן ובריא.

הלכתי ומרוב שלא ראיתי מה קורה איתי נתקלתי במישהו, סליחה, פלטתי..

ואז נזכרתי, סליחה!! לבקש סליחה מה'!! על כל הפעמים שאנחנו לא מכוונים מספיק נכון...  על זה שלפעמים אנחנו שוכחים אותו ואת צערו, על זה שלא עלינו עד עכשיו... סליחה ה'.

עליתי עם חברתי והתינוקת שלה, בת עשרה חודשים, חברתי עלתה להודות לה' על הלידה (היא זכתה לעלות להר יום לפני הלידה) חברתי, כמשיחה לפי תומה אומרת לביתה "באנו להודות לה' שנולדת, אנחנו חיים, קמנו בבוקר בריאים..." כל זה היה בקול! זכינו.  זכיתי לעלות עם גרביים, להרגיש ברגלים ממש את הקדושה העולה מהמקום שבו בחר ה' לשכן שמו שם.

לא ציפיתי לחוויה כזו.  ציפיתי להרבה הרבה פחות מיזה... תודה לך ה' על ההתגלות שלך אלינו! שנזכה שתמשיך להתגלות ממש ממש ונראה עין בעין בשובך ה' לציון.

הרבנית נעמי וולפסון  :

ברוך שהחיינו והגיענו ליום הזה לרגע המופלא הזה
זכיתי הבוקר פעם ראשונה לעלות להר הבית עם הרבנית רבקה שמעון, יחד עם בתי.
ההתרגשות לפני היתה גדולה, ופעמים כשבאים עם ציפייה גדולה, באה אכזבה.
המציאות המופלאה חזקה לאין ערוך מהציפייה.
לדרוך קרוב למקדש ופשוט להרגיש את השכינה ולהודות בלב רחב שיצאנו מהעפר ומתאי הגזים ואנו כאן! והלב פועם בחזקה, והלב מתחבר  לנשמות הוריי שבוודאי נמצאים אתי ושמחים אתי.
זכות מיוחדת לעלות בחול המועד סוכות ולחוש מצוות עלייה לרגל.
בואו בהמוניכם, וחזקו חזקו חזקו את מקומינו כאן.
להפתעתי הרבה ולשמחתי השוטרים היו מאוד נדיבים, ואיחלו לנו חג שמח בחיוך רחב.
אין זאת אלא פרי של יהודים נפלאים שמוסרים את הנפש על מצווה זו, ולאט לאט משנים את המציאות של המקום הקדוש לטובה.
חוויה מרגשת במיוחד כשבתי ואני, ברגע מסויים, באמצע הדרך, כשהלב פועם,  מחליטות יחד להגיד ברכת שהחיינו. פשוט כך, שתינו באותו זמן הרגשנו זאת.
כמובן שברכנו בשקט שלא יתפסו אותנו, ומייד לאחר מכן המדריך סיפר שאנו הכי קרובים לכניסה למקדש....