הקפת הר הבית משמאל
שאלה: כאשר אני עולה להר הבית, אני נוהג לעלות ולהקיף את ההר מצד ימין, כפי שנאמר במשנה (מידות ב,ב) "כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין, ומקיפין ויורדין דרך שמאל". אולם לא תמיד המשטרה מאפשרת להקיף מצד ימין, ולפעמים היא מאפשרת להיכנס רק לצד שמאל. האם במקרה כזה עדיף לוותר לגמרי על העלייה, או שמא ניתן להיכנס ולפנות לצד שמאל?
תשובה: אין לוותר על העלייה להר הבית, ובמקרה שמתאפשרת הכניסה רק לצד שמאל, יש לפנות לצד שמאל.
הרחבת דברים: חשיבות צד הימין מתבארת בכמה מקומות בדברי חז"ל, ואנו מוצאים לימוד כללי המדריך את האדם בכל דרכיו - "כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא לימין". הגמרא בזבחים (סב,ב) לומדת זאת מהמתואר לגבי הים שעשה שלמה בבית המקדש הראשון, אשר עמד על שנים עשר שוורים: "שלושה פונים צפונה, ושלושה פונים ימה, ושלושה פונים נגבה ושלושה פונים מזרחה" (מלכים א ז,כה); וכפי שמבאר רש"י שם, שכאשר אדם בא להקיף את השוורים מכיוון צפון למערב, הרי שעליו לפנות לצד ימין. כפילות הלשון "פונים" הנזכרת בפסוק זה באה ללמדנו, שהפנייה לימין לא נאמרה רק לגבי השוורים אלא גם במקרים אחרים.
הרמב"ם בהלכות תפילה ונשיאת כפים (יד,יג) כותב כן ביחס לכהנים הנושאים את כפיהם בבית הכנסת, והוא מוסיף הדגשה בעניין זה לכל אדם: "כשמחזירין הכהנים את פניהם לציבור לברכם, וכשמחזירין פניהם מן הציבור אחר שמברכין - לא יחזירו אלא על דרך ימין בכל מקום, וכן כל פינות שיהיה אדם פונה לא יהיו אלא על דרך ימין". כך אנו גם מוצאים בפסיקת השולחן ערוך על הדלקת נרות חנוכה (אורח חיים תרעו,ה; על פי המהר"ם המובא במרדכי על שבת), שמסיבה זו יש להדליק קודם את הנר השמאלי, ולאחר מכן לפנות לנר הימני; ומסיבה זו מבאר הב"ח (שם סימן תרעא) את הצורך להעמיד את הנרות בצד הימני של הפתח כשאין בפתח מזוזה – משום שהיציאה הרגילה של האדם על פי הכלל הנזכר, היא דווקא לצד ימין, ועל כן דווקא שם יהיה יותר פרסומי ניסא. בדומה לזה כבר נזכר בגמרא (יומא יא,ב) בטעם הצבת המזוזה בצד ימין, שדרך הביאה הרגילה של האדם, היא בעקירת רגל ימיןו תחילה.
הדבר ברור ופשוט, שלא ייתכן לומר לכל אדם היוצא מפתח ביתו, שעליו לפנות קודם כל לצד ימין – אף אם הוא צריך להגיע לצד שמאל. וכך באמת אנו מוצאים שהשולחן ערוך פוסק בהלכות קריאת התורה (שם קמא,ז), שהעולה לתורה צריך לעלות ולבוא בדרך הקצרה, ורק אם שתי הדרכים שוות אז עליו לבוא בדרך הימנית (וביאר זאת בבית יוסף על פי הטעם הנזכר). על פי הדברים הללו יש לומר, כי בכל מקום שאין עדיפות לצד השמאלי על פני הצד הימני, הרי שיש לבחור את הצד הימני – אולם במקרים שישנה סיבה לפנות לצד שמאל, הרי שיש ללכת לצד שמאל.
בברייתא דמלאכת המשכן (פרק יב) מבואר, כי מהזכרת המילה "פונים" ארבע פעמים בפסוק זה, יש ללמוד על ארבעה מקומות בהם יש לפנות לימין: "ומה תלמוד לומר 'פונים' 'פונים' ארבע פעמים? אלא נכנס להיכל פונה לימין, לעזרה פונה לימין, להר הבית פונה לימין, עולה לראש המזבח פונה לימין". מדברים אלו נראה – בניגוד למתבאר לעיל - כי דווקא במקומות הנזכרים, בהר הבית ובמקדש, שייכת הנהגה זו של פנייה לימין, אבל במקומות אחרים הדבר אינו שייך (וייתכן שלהבנת הרמב"ם והשו"ע הנ"ל, יש לפסוק להלכה כדברי הגמרא המביאים כלל זה בלי הסתייגויות, ולא כדברי הברייתא דמלאכת המשכן). דברי הברייתא הנ"ל מובאים בפירוש הרא"ש על מידות שם הכותב, כי אף אם הוא צריך להגיע לצד שמאל, עליו להאריך את דרכו בתוך הר הבית, וללכת לימין. ייתכן לומר, כי הרא"ש אינו סובר כדעת הראשונים והכרעת השולחן ערוך הנ"ל, ולדעתו יש הקפדה מיוחדת על הפנייה לימין בהר הבית ובמקדש; אך מכל מקום, הרא"ש אינו מתייחס למקרה שאין לו אפשרות לפנות לימין, ובמקרה כזה נראה, שאף לדעתו ניתן לפנות לשמאל.
כך גם אנו מוצאים בפירוש 'באר שבע' על מסכת סוטה טו,ב (נכתב על ידי רבי יששכר בר איילנבורג, חי בשנים ש"י-שפ"ג), המדגיש בנוגע לפנייה לימין בהר הבית ובמקדש – ובכלל, בכל מקום בו נשנית לשון דומה ללשון האמורה בעניין זה בדברי חז"ל – כי אין המדובר בדין המחייב באופן מוחלט, ולפעמים באמת צריך לנהוג אחרת: "למה אמר בלשון שלילה 'לא יהו', ולא אמר בלשון חיוב - כל פינות שאתה פונה יהו דרך ימין? ומיהו בהא איכא למימר לפי מה שאני רגיל לפרש בכולי גמרא כל היכא דנקט בלשון שלילה, הטעם מפני שאותו הדין אינו בחיוב לעולם אלא לפעמים הוא משתנה כפי הענין, הלכך לא נקט בלשון חיוב דהוה משמע דלעולם הדין כך, והכא נמי איכא למימר הכי דמשום הכי לא נקט בלשון חיוב, מפני שאין כל הפניות דרך ימין אלא לפעמים צריך לפנות דרך שמאל, כההיא דתנן בפרק לולב וערבה (סוכה מח, א) עלה בכבש ופנה לשמאלו כו', וכההיא דתנן בפרק קדשי קדשים (זבחים סד, ב) כל העולין למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל, חוץ מן העולה לשלשה דברים אלו שהיו עולין ויורדין על העקב, ואלו הן נסוך המים ונסוך היין ועולת העוף כשרבתה במזרח, וכההיא דתנן בפ"ב דמדות (משנה ב') כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל חוץ ממי שאירעו דבר שהוא מקיף לשמאל".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה